תובע איש צבא קבע, חלה ממחלה ארורה בשם מזותליומה ( סרטן ראות קשה מנשוא הנובע מחשיפה מסוכנת מאסבסט ). התובע כאמור תבע את משרד הביטחון להכיר במחלתו כמחלה שקרתה בשירות ועקב שירותו הצבאי. משרד הביטחון כאמור דחה את תביעת התובע וקבע כי מחלתו של התובע אינה קשורה בקשר סיבתי לעבודתו בצבא. למרבה הצער התובע נפטר מהמחלה, והמשרד ייצג את אלמנת הנפטר בתביעה בבית המשפט.
כאמור, הצליח עו"ד דדון משה להפוך את הקערה על פיה, ולאחר ניהול ארוך ומתיש בבית המשפט השלום ברשל"צ ולאחר מספר דיוני הוכחות וסיכומים, קבע בית המשפט הנכבד בפס"ד תקדימי כי אכן קיים קשר סיבתי בין מחלת מזותליומה אשר בה חלה הנפטר לבין שירות צבאי (כמכונאי רכב ) שבו עסק המנוח בשירתו הצבאי.
מזותליומה- סוג של סרטן הפוגע בפלוירה (קרום הריאות), בפריטונאום (קרום הבטן) או בפריקרדיום (קרום הלב). הפגיעה היא בדרך כלל קשה וברוב המקרים מסתיימת במוות. בניגוד למחלות שצויינו לעיל, מזותליומה עלולה להופיע בחשיפות קלות עד מתונות לאסבסט. מזותליומה, המופיעה כקשורה לחשיפה לאבק המכיל סיבי אסבסט, נקבעה בוודאות רק בשנת 1960 בדרום אפריקה. יש לציין שכ- 80% ממקרי המזותליומה בלבד קשורים לחשיפה לאסבסט, לאחר תקופת חביון ארוכה של 20-40 שנים (מתחילת החשיפה). אולם בניגוד לסרטן הריאות, אין מזותליומה מופיעה כסיבוך של אסבסטיוזיס ואינה מושפעת לרעה מעישון סיגריות וטבק.
כאמור בפס"ד תקדימי ארוך ומנומק קבע בית המשפט הנכבד כי קיים קשר סיבתי בין מחלת המזותליומה לבין עבודתו של התובע בצבא (מכונאי רכב) ולפיכך חייב את משרד הביטחון להכיר באלמנת המנוח כמי שזכאית לתבוע את הצבא לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה וכאמור לקבל קצבה לכל ימי חייה.